מגדל חברה לבטוח בע"מ ואח' נ' עיריית הרצליה ואח'

פסק דין

יסודה של התביעה שבפני בארוע מיום 25.4.07. לטענת התובעים נסע התובע 2 עם מכוניתו מסוג מזדה 4970061 (להלן- המזדה) ברחוב ז'בוטינסקי פינת רחוב אלתרמן בהרצליה, לכיוון דרום, ובמהלך הנסיעה נכנסו הגלגלים הימניים של המזדה לבור עמוק שהיה פעור בנתיב הנסיעה ללא כל שילוט ו/או אזהרה.

לטנת התובעים, כתוצאה מארוע זה נגרם נזק למזדה . התביעה שבפני הינה תביעתה של התובעת 1 לשפיפוי בגין תגמולי הבטוח אותם שילמה למבוטחה, דהיינו תביעת תחלוף על פי סעיף 62 לחוק חוזה הבטוח ותביעתו של התובע 2 בגין נזקיו העקיפים אשר לא שולמו על ידי הנתבעת 1.

הנתבעים כפרו באחריותם לארקוע ולתוצאותיו. לטענת הנתבעים העבודות אשר בוצעו על ידי הנתבעת 2 , בוצעו בצידו המזרחי של הכביש בנתיב השמאלי, כאשר כיוון הנסיעה בו הינו מצפון לדרום. עוד טענו הנתבעים כי בפינת הרחובות ז'בוטינסקי – אלתרמן לא קיימים כלל קולטנים וכי התמונות שצורפו צולמו במקום אחר ובוצעו ברחוב אחר מזה הנטען בכתב התביעה.

בנסיבות אלה טוענים הנתבעים כי דין התביעה כנגדם להדחות.

ראיותיה של התביעה נסמכות למעשה על עדותו של הנהג עת/1 אייל אהרון ועל התמנות שצורפו, אשר לטנת העד צולמו על ידו למחרת היום.

גם אם אומר כי טעה הנהג בזיהוי שם הרחובות מאחר והשילוט היה "מסובב" כדבריו בשל העבודות, וזו הסיבה שמסר כי הארוע ארע ברח' אלתרמן, בעוד אשר למעשה ארע ברח' זבוטינסקי, עדיין אין בידי לומר כי עדותו מביאה אותי למסקנה כי התביעה שבפני הוכחה כדי מאזן ההסתברויות.

ובמה דברים אמורים : לגירסתו הראשונית של הנהג הוא נפל לבור עמוק. דא עקא שלא הוצג בפני כל תצלום של בור בפעור בכביש. מאידך הוצגו בפני שלושה צילומים (ואין נפקות לכך כי הם בשחור לבן), כאשר צילום אחד אמור לשקף את הרחוב בו ארעה התאונה הנטענת ושניים אחרים של הקולטן הנטען כי גרם לנזק. מסיבה שאינה ברורה לי לא צולם הקולטן ה"מזיק" על רקע הרחוב שכן בתמונה בה מופיעה הרחוב מצולם קולטן יחיד בלבד, בעוד ששני הצילומים האחרים האמורים להצביע על הקולטן ה"מזיק" מאחר והוא מורם מעט, מצביעים על קולטן כפול. בנסיבות אלה לא ברור לי היכן צולמו הצילומים באיזה קולטן עסקינן והאם אכן היה בכיוון נסיעת המזדה. ואם תוסיך לכך כי על פי נספח ג' מכתבו של אייל הוא נסע לכיוון דרום, דהיינו בצידו המערבי של הכביש, כאשר על פי עדותו של עה/1 העבודות בוצעו בצד המזרחי ועדות זו לא נסתרה, מכאן שלא הוכח בפני לטעמי היכן ארעה התאונה הנטענת בכתב התביעה ומה היו נסיבותיה. בנסיבות אלה לא די לה לתובעת, בהעדר ראיה של ממש למיקום מדויק של הארוע, לטעון כי עומדת לה החזקה שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין וכעי הנטל עובר לפתחם של הנתבעים להוכיח כי לא התרשלו רק מחמת העובדה כי הכביש בכללותו הינו בחזקתם ו/או בשליטתם.

ואם תוסיף לכך את התמיהה העולה מחקירתו הנגדית של השמאי טוניק עת/2 באשר למועד בדיקת הרכב , שאינו מתיישב עם הטענה כפי שהיא עולה מפיו של עת/1 כי התאונה ארעה ביום 25.4.07 בשעה 20:00 כאשר על פי חוות דעת השמאי הוא בדק את הרכב ביום 25.7.07 במוסך, כאשר על פי עדות השמאי בוצעה הבדיקה בשעה 17:30 כאשר לא ברור כיצד בוצעה הבדיקה שעתיים וחצי לפני הארוע הנטען,כאשר לפער זמנים זה לא ניתן כל הסבר, מכאן שגם על פי דברים אלה המסקנה הינה כי לא הוכח בפני באילו נסיבות נגרם הנזק הנטען בכתב התביעה, מתי נגרם והיכן.

התוצאה מכל האמור לעיל הינה כי הגעתי למסקנה כי אין די בראיות התביעה כדי להוכיח את הנטען בכתב התביעה הן באשר לנסיבות התאונה, הן באשר למועדה והן באשר לקשר הסיבתי והעובדתי שבין הנסיבות הנטענות לבין התוצאה הנטענת.

לפיכך אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעות .

התובעת תשא בהוצאות משפט הנתבעות ושכ"ט עו"ד בסך של 850 ₪ בצרוף מע"מ.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"א, 03 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: